גמילה מחיתולים
ישנן שתי שיטות עיקריות לגמילה מחיתולים - גמילה ריגשית וגמילה פיזיולוגית. ההורים והסבים שלנו מכירים יותר את הגמילה הפיזיולוגית, ואילו ב-2-3 העשורים האחרונים הגמילה היותר נפוצה היא הגמילה הריגשית.
ההבדל הבסיסי בין השיטות הוא שלב ההתפתחות בו נמצא הילד. בשיטה הריגשית אפשר להתחיל כשהילד מביע צורך ורצון להיגמל מהחיתולים. לרוב זה קורה בין גיל שנתיים לגיל שלוש.
לעומת זאת, השיטה הפיזיולוגית מ
תאימה ברגע שלילד יש את היכולת לקשר בין תחושת מלאות בבטן (פיפי/קקי) לבין התרוקנות המעי ושלפוחית השתן. בדרך כלל זה קורה בין גיל שנה לבין שנתיים.
השיטה הפיזיולוגית
בתקופה של הורינו וסבינו, כשחיתולים חד פעמיים לא היו הסטנדרט וכולם השתמשו בחיתולי בד, היה צורך לכבס את החיתול בכל פעם שהילד השתמש בו. הדבר יצר עומס גדול על ההורים, ולכן היה רצון עז לגמול את הילד בהקדם האפשרי.
ילדים לומדים מאוד מהר. אנו עוזרים להם ללמוד על ידי יצירת התניות. כבר בגיל אפס הם יודעים שאם הם יבכו, הם יקבלו ציצי או בקבוק, ואם הם יעשו פרצוף מצחיק, האמא תצחק. בשיטה הפיזיולוגית, אנו יוצרים התניה בין תחושת מלאות בבטן לבין הצורך ללכת לסיר.
כדי לגמול את הילד בשיטה זו, יש לוודא מספר דברים:
1. לרכוש סיר וישבנון. כמובן שהמטרה בסופו של דבר שהילד יעשה את הצרכים לבד בשירותים, אבל סיר יכול להיות מאוד מועיל כשיוצאים מהבית או לילד עומד לברוח ואין זמן לרוץ לשירותים.
2. לא לשאול האם יש לילד פיפי. במקום זה, צריך לקחת את הילד לשירותים כל 20-30 דקות. יש לוודא שהילד יושב בשירותים 5-10 דקות, וכמובן לדאוג לאמצעי בידור כגון ספר.
3. תכננו את הלו"ז המשפחתי. אם אתם יודעים לצאת לחופשה בחו"ל או או שעומד ללדת לילד אח או אחות קטנים, המתינו עם הגמילה. יש לוודא שבשבוע ראשון של הגמילה אין יציאות בלתי צפויות מהבית.
4. מכיוון שמדובר על יצירת התניה, חשוב להחמיא לילד על כל יציאה בסיר ואפילו על עצם הישיבה על הסיר.
5. אם הילד מפספס - לא נורא. הוא בסך הכל לומד לקשר בין תחושת הפספוס ("כשאני עושה פיפי בתחתונים, רטוב לי") לבין ללכת לשירותים ("כשאני הולך לשירותים, לא רטוב לי").
והעיקר - הרבה סבלנות.
השיטה הריגשית
זאת השיטה המקובלת היום. בשיטה זו הילד צריך להיות בשל בשביל להתחיל בתהליך הגמילה. הילד בשל לגמילה כשהוא עונה על מספר קריטריונים וכשאנחנו מתחילים לקבל ממנו מסרים תואמים.
הקריטריונים למוכנות הילד הם:
בשלות רגשית. האם הילד מסוגל לדחות סיפוקים ולהביע את רצונותיו? האם הוא מאמין בעצמו? האם הוא מנסה להיות עצמאי ורוצה לעשות דברים לבד?
בשלות קוגנטיבית. האם הילד מודיע שיש לו פיפי או קקי? האם הילד יוכל ברגע שירגיש שיש לו פיפי, להבין שהוא צריך לגשת לשירותים?
בשלות פיזית. האם הילד מבדיל בין יבש ורטוב? האם חיתולים רטובים מפריעים לו והוא מבקש להחליף? האם הוא יכול לשבת באופן עצמאי על הסיר?
אם הילד מספק התראה לגבי פיפי או קקי, מתעניין במעשיו של אדם בוגר בשירותים ומבקש להחליף חיתול מלוכלך - הוא ככל הנראה בשל לגמילה.
טיפים מעשיים לגמילה מוצלחת בשיטה הריגשית
הכינו את הבית מראש. תפנו את השטיחים וכסו את הספות באופן כזה שלילד עדיין יהיה נעים לשבת עליהן.
תהיו ברורים ונחרצים. מהיום - אין חיתול, רק תחתונים.
תפרגנו. כשהוא מצליח, תעודדו, כשהוא נכשל - אל תכעסו. שימו לב - לא להגזים עם העידודים, כדי לא להציב רף גבוה מדי שהילד יתקשה לעמוד בו ויתאכזב.
גמילת לילה
בהרבה מקרים גמילת לילה מתרחשת באופן טבעי. מומלץ להמתין מספר לילות בהן החיתול יבש ורק אז לעבור לתחתונים. אם הילד מתנגד לחיתול בלילה, אפשר להשתמש בחיתולי לילה ולהסביר לילד שיש תחתוני יום (שהוא כבר מכיר) ויש תחתוני לילה (חיתול לילה).
בגני אלפבית יש שיתוף פעולה צמוד בין הגן להורים, במיוחד בנושא הגמילה. כשהילד מוכן, אנו מקיימים שיחה עם ההורים, מתאמים ציפיות ודנים בגמילה, כדי למנוע מסרים סותרים בין שני גורמים עיקריים הנוכחים באופן קבוע בשגרת יומי של הילד.
שתהיה לכולנו גמילה קלה ומוצלחת!